בורקסים ודבורים

היחסים בין ישראל לטורקיה זוכים לתשומת לב רבה בעת האחרונה. לשני העמים היסטוריה משותפת רבת שנים. בחיפה, היכן שאני מתגורר, אנו נהנים מאוכל תורכי וחולמים על עתיד בו יתחדש שיתוף הפעולה שיוביל לשגשוג באיזור.

בימים אלה מתקיימים דיונים בערוצי התקשורת והחדשות השונים לגבי מהות היחסים בין ישראל וטורקיה. ליחסים בין שני העמים יש הסטוריה עוד מימי המקרא.

ידוע שהישראלים בתקופת המקרא נהגו לייבא דבש דבורים ממה שנחשבת כיום לטורקיה המודרנית. קבוצת ארכיאולוגים ישראלים גילו לאחרונה כשלושים כוורות עשויות מקש וחימר המהווים עדות לכך שהיו קיימים בתקופה הקדומה עוד יותר מ 100-200 כאלה באתר של העיר הקדומה תל רחוב מהתקופה הכנענית. לפי מספר  עדויות נוספות, הדבורים קרוב לוודאי יובאו מהאזור לאחר שהתגלה קושי להתמודד עם הדבורים המקומיות בארץ ישראל שנחשבו למאד אגרסיביות.

ההסטוריה של היהודים בטורקיה כוללת תקופה של 2,400 שנים. קהילות יהודיות התגוררו באסיה מאז המאה החמישת לפני הספירה לפחות, ויהודים רבים ספרדים ופורטוגזים שברחו מספרד התקבלו באימפריה העותומנית בסוף המאה החמש-עשרה. למרות ההגירה במהלך המאה ה-20, בטורקיה המודרנית ממשיכה להתקיים קהילה יהודית קטנה. יש לי מספר חברים בחיפה שהיגרו לישראל מטורקיה בזמנים שונים מאז שובו של העם היהודי לארץ מולדתנו בשנת  1948. לרבים מהם עדיין קשרים רוחניים ותרבותיים שונים למוצאם הטורקי.

טורקיה היתה בין המדינות הראשונות שהכירה באופן רשמי במדינת ישראל בשנת 1948. טורקיה וישראל יצרו שיתופי פעולה ענפים צבאיים וכלכליים. הקשרים הדיפלומטיים האחרונים בין שתי המדינות חוו עליות ומורדות רבים. יחד עם זאת, ישנו קשר חברתי-תרבותי חזק בין העמים שאני מוקיר ומאמין שימשיך לשגשג גם בעתיד.

כתבתי את המאמר הזה בבית הקפה הטורקי הממוקם באזור הנמל בעיר מגוריי בחיפה. ה'נמל' הוא אזור הומה באניות משא ואוניות נוסעים שעוגות כאן במסען סביב העולם. הבעלים של בית הקפה היגר לכאן מטורקיה בשנת 1970. שוחחנו בנוגע לתגליות האחרונות בתחום האנרגיה וההצעה להניח קו צינורות שיחבר בין המדינות באזור. אלי עדיין דובר את השפה הקדומה של הלאדינו אותה למד בארץ מוצאו. נהנינו מהמאכל האהוב עליי המהווה תרומה גדולה של התרבות הטורקית לישראל – הבורקס, שהיה מלווה בקפה טורקי חזק.

הקפה הטורקי, יש לציין, ייחודו למעשה באופן שבו מכינים את הקפה. את פולי הקפה קולים וגורסים לאבקה ואחר כך מרתיחים בסיר, בדרך כלל עם תוספת של סוכר, ומגישים בכוס שבה נותנים לפולי הקפה הטחונים לשקוע. הקפה הטורקי נחשב לחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית של הטורקים ואפילו הוכר כך על ידי ארגון אונסקו.

הבורקס שייך למשפחת המאפים של הממולאים העשויים מבצק שכבות הידוע בשם פילו או יופקא. ניתן למלא אותו בגבינה, לרוב פטה, סירן אן קאסאר, בשר טחון או ירקות. מוצאו קרוב לוודאי במקום שנחשב היום לטורקיה המודרנית, באזור הפרובינציה האנטוליאנית של האימפריה העותומנית, והפך בתקופתה המוקדמת למרכיב פופולרי במטבח העותומני. מה שידוע בשם בורק borek ניתן להכין במחבת גדולה ולפרוס למנות לאחר האפייה או להכינו כמנות מאפה אישיות. הבורק מצופה לרוב בגרעיני שומשום.

הבורק מהווה גם חלק מהמטבחים המסורתיים של העדות המזרחיות או הספרדיות של היהדות. הם אימצו בהתלהבות את המאכל מהקהילות היהודיות העותומניות, והגדירו אותו כחלק משלושת המאפים היהודים העותומנים הבולטים ביותר כולל הבויוס-דע-פאן והבולמאס.

מה שהיה בעבר השוק הטורקי בעיר התחתית בחיפה עבר שיפוץ נרחב וחודש ונחשב כיום לאזור פופולרי שבו מבוגרים וצעירים רבים באים לשתות ולאכול בין היתר את המעדנים הטורקים.

התקווה שיום אחד תושבי מדינות האזור יחיו ביחד בשלום הוא נושא הנידון השכם וערב ברשתות התקשורת המקומיים. הקונפליקט, עצוב למדי, היווה חלק מטבע האנושות מאז ומתמיד. האם המנהיגים הפוליטיים וההסכמים יובילו לשלום? אין לי מושג. אך אני משוכנע שטבעם של הקשרים הרוחניים, התרבותיים והחברתיים בין העמים מספק את התשובה הטובה ביותר. האוכל הוא כמובן המפתח האוניברסלי לשלום.